לָמָּה מֵעַל הָאוֹתִיּוֹת שֶׁל הַמִּלָּה "וַיִּשָּׁקֵהוּ" יֵשׁ נְקֻדּוֹת? כְּדֵי לְלַמֵּד שֶׁעֵשָׂו הִתְכַּוֵּן לִנְשֹׁךְ אֶת יַעֲקֹב, וְלֹא לְנַשֵּׁק אוֹתוֹ. אֲבָל צַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב נַעֲשָׂה קָשֶׁה וְחָזָק כְּמוֹ שַׁיִשׁ, וּבְמַקְבִּיל שִׁנָּיו שֶׁל עֵשָׂו נַעֲשׂוּ רַכּוֹת. לָכֵן לֹא הִצְלִיחַ עֵשָׂו לִנְשֹׁךְ אֶת יַעֲקֹב. וְלָמָּה כָּתוּב שֶׁשְּׁנֵיהֶם בָּכוּ? יַעֲקֹב בָּכָה עַל הַצַּוָּאר שֶׁלּוֹ שֶׁהִתְקַשָּׁה, וְעֵשָׂו בָּכָה עַל שִׁנָּיו הַכּוֹאֲבוֹת. (מעובד מתוך מדרש שיר השירים רבה, פרשה ז, פסקא ד)