סירובם של שליחים
"וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי, כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוְּךָ תְּדַבֵּר." (א, ז)

סירוב לשליחות. askib / Shutterstock.com

כמה שביקש ירמיהו שלא להתנבאֹת, וְנִתְנַבֵּא על [בעל] כָּרְחוֹ שלא בטובתו,
שנאמר: "אַל תֹּאמַר נַעַר אָנֹכִי כִּי עַל כָּל אֲשֶׁר אֶשְׁלָחֲךָ תֵּלֵךְ" (ירמיהו א, ז).
כמה סירב משה שלא לילך בשליחותו של הקדוש ברוך הוא,
שנאמר: "שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח" (שמות ד, יג),
ולבסוף הלך על כָּרְחוֹ שלא בטובתו, שנאמר: "וַיֵּלֶךְ מֹשֶׁה".

(שמות רבה, פרשת שמות, פרשה ד, ד)

להמשך קריאה

המדרש אינו מתמקד רק בירמיהו. החיבור למשה, יותר משנותן מקום לתופעת הסירוב, רושם נקודות לטובת ירמיהו. ההשוואה בין משה לבין ירמיהו בתחילת הספר מעמידה את ירמיהו באור מיוחד. גם אם תוכן הסירוב שונה לחלוטין – המדרש רואה בהם אחד. אנו ניגשים לפתוח את ספרו של נביא חדש, אבל ככזה שממשיך את נבואתו של משה – האחד נביא של גאולת מצרים, והשני נביא חורבן.

על פי: יכין אפשטיין, "כמו שסירב משה", מיזם 929

  • ציינו נקודת דמיון ונקודת שוני בין ירמיהו למשה.