על שולחן המשתה מונחים כלי בית המקדש. המלך בלשאצר, בנו של נבוכדנצר, מנכס אליו את כלי בית המקדש שגזל אביו. הוא רואה בכלי הפולחן הדתיים רק את ערכם החומרי. בציור, המלך נבהל מיד נַעֲלָמָה שכותבת על הקיר משפט סתום מבחינתו. בעקבות המראה המוזר המלך מזמן את דניאל, וזה פותר את התעלומה – הכתובת מבשרת על סופה הקָרֵב של הממלכה.
הציור אומנם מתאר סיטואציה הקשורה לספר דניאל, אך תיאור כלי בית המקדש הרחק ממקום מוצאם – ירושלים – נמצא כאן בעזרא פרק א.