את המחתות האלה מצטווה אלעזר הכהן לאסוף ולרַקֵעַ אותם ולעשות מהם ציפוי המזבח. מכאן ואילך המחתות המצפות את המזבח יזכירו לעם מה דינו של איש זר שיקרב למקום שאינו ראוי לו:
"אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי ה' וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ" (פסוק ה).