צלמית שור משומרון, 1200 לפנה"ס בערך. יחידת קמ"ט ארכאולוגיה. המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון, קצין מטה ארכיאולוגיה. צילום © מוזיאון ישראל, ירושלים / ארדון בר חמא
לאחר פילוג הממלכה עשה ירבעם שלל פעולות שנועדו לבסס את שלטונו החדש ואת מעמדה של ממלכת ישראל.
אחת הפעולות המוזכרות במקרא היא יצירת שני עגלי זהב, שיהיו ייצוג מוחשי של אלוהי ישראל. מעשה זה אסור לפי עשרת הדיברות, שבהם נאסרו יצירת פסל של ה' ועבודת אלילים.
בקרב עמי המזרח הקדום אנו מוצאים אֵלים שהיו מיוצגים באמצעות דמות של פר או שור, משום שהם מסמלים עוצמה וכושר פריון.
למרות התנגדות המקרא לכך, ממצאים ארכאולגיים שונים מעידים כי העגל היה חפץ פולחני שבאמצעותו נעשתה הן עבודת ה' והן עבודת אלים אחרים.
