השיר "ברית דמים" מתאר את מותם הטראגי של שני חיילים בעלי אותו שם – יובל הראל – במלחמת לבנון הראשונה. שניהם גרו בשכונת תלפיות בירושלים וכאשר האחד נהרג, הוריו של השני קיבלו את בשורת האיוב שבנם נהרג, ולאחר מכן קיבלו הודעה שחלה טעות. על הטלטול הרגשי ועל הידיעה הקשה שגם יובל הראל השני נהרג, קראו כאן.
בשיר מקבל הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" מקום מרכזי.
שמעו את השיר תוך כדי קריאת המילים.
(א, טז)
בְּרִית דָּמִים
מילים: עמנואל צבר
עַל דַּעַת הַמָּקוֹם, עַל דַּעַת הַקָּהָל
רָכַבְנוּ סוּפָה וְגַם סַעַר,
בּוֹטְחִים,
"אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר".
וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.
לְמוּדִים וּשְׂבֵעִים, יוֹדְעִים אֶת הַשָּׁעָה,
שָׁעֲטוּ הַרְאֵלִים, יוּבַלִּים,
חַיָּלִים
לְבָנוֹן וְשִׂרְיוֹן וְקוֹל שׁוֹבֵר אֲרָזִים.
וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.
בַּלַּיְלָה הַהוּא, אִמָּא, הַרְאֵל לְקִינוֹת יוּבַל,
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא, אִמָּא,
יוּבַל עַל בָּמוֹתַיִךְ חָלָל.
בַּלַּיְלָה הַהוּא, אַבָּא, הָיְתָה צְעָקָה גְּדוֹלָה.
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַרְאֵל גַּם יוּבַל, יוּבָל גַּם הַרְאֵל,
וְעִיר תַּלְפִּיּוֹת שַׁכּוּלָה.
וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַעְלָה, וּבִישִׁיבָה שֶׁל מַטָּה
עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא
הַלַּיְלָה הַהוּא, יִקָּחֵהוּ הָאֹפֶל,
הַלַּיְלָה הַהוּא בָּא.
תַּלְפִּיּוֹת לָךְ אַרְצִי, הַרְאֵלִים בִּשְׁעָרֵךְ.
בְּרִית דָּמִים, בְּרִית עוֹלָם בִּבְשָׂרֵךְ,
אֶת אֵימַת הַיָּמִים יְנַחֲמוּ יְלוּדַיִךְ
וְאַתְּ בְּדָמַיִךְ חֲיִי.
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.
- מדוע נבחר דווקא הביטוי "עוֹד זֶה מְדַבֵּר וְזֶה בָּא" לביטוי מרכזי בשיר?