פרק כח נפתח בסיפור על ברכה נוספת שמברך יצחק את יעקב, ופתיחה זו מעוררת תהייה – מדוע יצחק מברך שוב את יעקב בנו, לאחר הברכות שכבר זכה להן במרמה.
חז"ל אף הם נדרשו לשאלה זאת, והפתרון שלהם במדרש הבא:
"רַבִּי אַבָּהוּ אָמַר לְפִי שֶׁהָיוּ הַבְּרָכוֹת מְפֻקְפָּקוֹת בְּיָדוֹ, וְהֵיכָן נִתְאוֹשְׁשׁוּ בְּיָדוֹ, כָּאן, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין קִיּוּם הַגֵּט אֶלָּא בְּחוֹתְמָיו, שֶׁלֹא תֹאמַר אִלּוּלֵי שֶׁרִמָּה יַעֲקֹב בְּאָבִיו לֹא נָטַל בִּרְכוֹתָיו, תַּלְמוּד לוֹמַר: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה מָשָׁל לְבֶן מְלָכִים שֶׁהָיָה חוֹתֵר לְאָבִיו לִטֹּל לִטְרָא אַחַת שֶׁל זָהָב, אָמַר לוֹ לָמָּה בְּמַטְמוֹנִיּוֹת בּוֹא וְטֹל לְךָ בְּפַרְהֶסְיָא, וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ."
(בראשית רבה, סז, יב)
על פי חז"ל, בשל הנסיבות שבהן ניתנו הברכות הקודמות, הפעם רצה יצחק לשלוח את בנו לדרך עם ברכה שניתנת בגלוי (בפרהסיה – כמו בסיפור המוזכר על בן המלך), ולא בגנבה.
- כיצד פתרו חז"ל קושי (פסיכולוגי, לאומי) בסיפור גְנֵבַת הַבְּרָכָה, באמצעות מדרש זה?