כְּשֶׁהָגָר הָיְיתָה בְּהֵירָיוֹן, הִיא הִתְנַשְׂאָה עַל שָׂרָה וְזִלְזְלָה בָּה. שָׂרָה קִינְאָה בָּה מְאוֹד, וְאָז כָּתוּב: "וַתְּעַנֶּהָ" – שָׂרָה עִינְתָה אֶת הָגָר (הֵצִיקָה לָה וְהִתְעַלְלָה בָּה). הַמִדְרָשׁ מְנַסֶה לְהַסְבִּיר מָה אֵיךְ עִינְתָה שָׁרָה אֶת הָגָר.
עינוי הגר
"וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל שָׂרַי הִנֵּה שִׁפְחָתֵךְ בְּיָדֵךְ עֲשִׂי לָהּ הַטּוֹב בְּעֵינָיִךְ וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ". (פסוק ו)
לקריאת המדרש
"שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָה לְהוֹלִיךְ הַכֵּלִים אַחֲרֶיהָ לַמֶרְחָץ" – שֶׁהִכְרִיחָה אוֹתָה לָלֶכֶת מֵאֲחוֹרֶיהָ וְלָקַחַת עֲבוּרָה אֶת כְּלֵי הָרַחְצָה. (מדרש אגדה, בראשית טז, ו, ב)
-
הַאִם הַתֵיאוּר בַּמִדְרָשׁ הוּא "עִינוּי"?
אֶפְשָׁר גַם לוֹמַר שֶׁזֶה תַפְקִידָה שֶׁל שִׁפְחָה בִּימֵי קֶדֶם… אָז מַדוּעַ הַמְפָרְשִׁים חָשְׁבוּ שֶׁזֶה "עִינוּי"? נַסוּ לְהַעֲלוֹת כַּמָה שֶׁיוֹתֵר תְשׁוּבוֹת.