על עקרות במקרא והיום
"ולוֹ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם אַחַת חַנָּה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית פְּנִנָּה; וַיְהִי לִפְנִנָּה יְלָדִים וּלְחַנָּה אֵין יְלָדִים." (פסוק ב)

צלמית פריון נושאת תאומים ברחמה. צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות ומוזיאון ישראל

לפעמים צריך יותר מגבר ואישה בשביל להביא ילד לעולם. בתנ"ך יש כמה סיפורים על נשים עקרות שיולדות לאחר ציפייה ממושכת ואכזבות, בזכות התערבות אלוהית.

להמשך קריאה

אף שלתהליך הַפִּרְיוֹן אחראים שני בני הזוג, הגבר והאישה, בתקופה הקדומה רק האישה הייתה מקושרת ליכולת להרות, ומכאן גם לעקרוּת. בגלל ההתערבות האלוהית בתהליך הביולוגי בין הגבר לאישה, יש חוקרים שמכנים דגם סיפורי זה בשם: "משולש הַפִּרְיוֹן". הנשים העקרות הן נשים בעלות חשיבות במסורת התנ"כית – למשל שרה, רבקה ורחל. והילד שנולד כתוצאה מן הנס ומן ההתערבות האלוהית, הוא אישיות מיוחדת או מנהיג חשוב – למשל יצחק, יעקב, שמשון. עקרות ובעיות של אי-פוריות נפוצות בימינו, לעיתים אצל הגבר ולעיתים אצל האישה. בזכות ההתפתחויות המדעיות יש היום טיפולים רפואיים שנועדו לסייע למבקשים ולמבקשות להביא ילד לעולם.

  • מה היה היחס של החברה הקדומה לעקרוּת? מי מבין בני הזוג נתפש כאחראי לעקרוּת?
  • והיום – מה היחס של החברה המודרנית לעקרוּת?
  • יחסי חנה ופנינה מצביעים על כך שבדרך כלל מעמדה של העקרה בבית היה מעורער. מה יוצא דופן במקרה של חנה?