ראשיתו של היישוב שהיה במקום – לפני 2,800 שנה (בתקופת הברונזה הקדומה) וסופו בסוף התקופה ההלינסטית, במאה השנייה לספירה (בערך לפני 1800 שנה).
1,000 שנים של התיישבות מסתתרות ב-21 שכבות ארכאולוגיות שונות, שכבות המספרות על תושבים שונים בעלי אמונות שונות וכמובן על שינויים בתרבות האנושית שחלו במשך כל התקופה. (חשבו על 1,000 שנים אחורה מעכשיו. החל מאיזו תקופה היו מוצאים הארכאולוגים פריטים כמו כרכרה, אופניים או מחשב?)
מדוע היה זה מקום שוקק חיים ומיושב תמיד? משום הקרקע הפורייה של עמק החולה ומשום שתל חצור נמצא על דרך המסחר בין הצפון לדרום.

גם לפי ממצאים במקום וגם לפי ממצאים ממקומות אחרים המספרים על העיר, מתברר כי היא הייתה עיר משגשגת וחשובה בכנען, עד שנכבשה ונשרפה בערך בשנת 1,200 לפני הספירה. כפי הנראה זה האירוע שמסופר עליו בפרק יא בספר יהושע.

גם הממצאים וגם התנ"ך מספרים על חצור כעיר שהיא חלק מממלכת ישראל, עד שכבשו אותה האשורים בשנת 701 לפני הספירה. מאז המשיכו לחיות בה, אולם העיר לא חזרה לימי תפארתה.

היום אפשר לבקר בתל חצור, אשר הוכרז בשנת 2005 בתור אתר מורשת עולמית לשימור מטעם ארגון אונסקו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם). בביקור כדאי להתרשם מהממצאים המעניינים בתל – ארמון כנעני, מפעל מים אדיר ועוד. חפצים ניידים, כמו חפצי פולחן, תכשיטים וכלים, הועברו למוזאון איילת השחר הסמוך ולמוזאון ישראל.