פָּרוֹת הַבָּשָׁן
"שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרוֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה." (ד, א)

איור: מיכל בן חמו

עמוס פונה אל הנשים העשירות של שומרון ומכנה אותן פרות מפוטמות. הכינוי לועג לנשות שומרון הדשנות, ומאשים אותן שהן נהנות על גבם של העניים.

להמשך קריאה

הבשן הוא חלק פורה ביותר בעבר הירדן המזרחי. השימוש דווקא בביטוי זה הוא עדות נוספת לרקע הקודם של עמוס, כפי שהוא מעיד על עצמו בפרק ז: "וַיַּעַן עָמוֹס וַיֹּאמֶר אֶל אֲמַצְיָה לֹא נָבִיא אָנֹכִי וְלֹא בֶן נָבִיא אָנֹכִי, כִּי בוֹקֵר אָנֹכִי וּבוֹלֵס שִׁקְמִים. וַיִּקָּחֵנִי ה' מֵאַחֲרֵי הַצֹּאן…" (פסוקים יד-טו). עמוס, המכיר היטב צאן וּבָקָר, יודע שפרות הבשן נחשבות לגזע האציל והמשובח ביותר.

היום הביטוי "פרות הבשן" משמש לתיאור אנשים המתמקדים בחיי הנאה בלי לשים לב למצוקות של אחרים.

  • נשות המעמד העליון לא עשקו את העניים בעצמן, אלא דחפו את בעליהן לבצע את החָמָס. מדוע לדעתכם מייחס הנביא את העושק לנשים (הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים)?