פרק ט בספר במדבר, אנחנו בשנה השניה לצאת ישראל ממצרים, והגיע הזמן לחגוג את חג הפסח!
אבל אז.. בעיה! מה יעשו אלו שטמאים ולא יכולים לחגוג את חג הפסח עם כולם?
מה זאת אומרת להיות טמאים? זוכרים? (אם שכחתם, בספר ויקרא עסקנו בזה המון… אבל למשל, מי שנגע באדם מת נחשב לטמא לפי התורה.)
בכל אופן, יש פתרון! יש הזדמנות שניה!
לפי הפרק, מי שהיה טמא בחג הפסח יכול לחגוג את הפסח חודש מאוחר יותר (בי"ד אייר!). רק נזכיר שחגיגת הפסח של אז זו לא החגיגה של ימינו…
חגיגת הפסח היא אכילת קרבן הפסח "עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (מכירים את הפסוק הזה? הוא מופיע בהגדה של פסח!)
"וּלְפִי הֵעָלֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
איזה יופי! איך בני ישראל יכולים לדעת מתי נוסעים ומתי הגיע הזמן לארוז ולעבור הלאה?
סימן ברור! כשהענן חונה מעל אוהל מועד חונים וכשהענן עולה – מתקפלים וממשיכים הלאה.