מתוך מורה נבוכים חלק ג, פרק נ, ח:
"ואני אודיעך טעם אלו הפרטים כולם. וטעמם הוא – להילחם במה שעלולים לחשוב אומות העולם, אז וגם היום, שבני ישראל תעו בדרך ולא ידעו לאן ילכו. ומטרת הכתוב לחזק שהכול נקבע לפי ה' ולא היה זה תעייה בדרך. הדרך בין הר חורב שבו היו בתחילת מסעם במדבר ובין כנען היא רק 11 ימי הליכה. והרי אי אפשר לטעות בדרך זו במשך 40 שנה. אז מדוע בכל זאת התעכבו? חשוב לזכור שבכל פעם שהסיבה אינה ברורה לנו, עלינו לזכור שיש לו סיבה חזקה. ואם אנחנו לא מוצאים את הסיבה – הבעיה היא בנו. משהו חסר בנו. כמו שכתבו חז"ל: 'כי לא דבר ריק הוא מכם, ואם ריק הוא – מכם הוא".

ענו על השאלות:

• לפי הרמב"ם, מהי המטרה של דרך המסע הזאת, שבה נראה שהכיוון לא ברור והדרך מתארכת ללא סיבה?
• למה מתכוון הרמב"ם בסוף דבריו, במילים "ואם ריק הוא – מכם הוא"?