צבעים במקרא – שני, ארגמן ותכלת
"...כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים. מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ."
(פסוקים כא-כב)

צבעי הבגד נחשבו לסממן יוקרה בעולם העתיק, ובני אצולה התהדרו בהם כסמל למעמדם. לאשת החיל מיוחסים בפסוק שני צבעים: "שָׁנִי" (אדום כהה עז), צבע יקר המופק מתולעת השני, וצבע הארגמן (כנראה גוון עמוק של כחול), המופק מחילזון הארגמן.

להמשך קריאה

בתערוכה "אל עומק התכלת" המוצגת במוזיאון ארצות המקרא, ניסו להתחקות אחר הפקת צבע נוסף, צבע התכלת, בעת העתיקה, שהופק כנראה מאותו חילזון ממנו הופק גם צבע הארגמן.
הקדמונים דימו את התכלת לצבע הרקיע, מקום מושבה של האלוהות. אולי משום כך נצטוו בני ישראל לכסות את ארון הברית ואת כלי המשכן בבדי תכלת ולקשור לכנף בגדיהם פתיל תכלת שיזכיר להם את האל ואת מצוותיו.

  • באילו סמלים בתרבות היהודית-ישראלית מופיע צבע התכלת?

קרדיט: תערוכה "אל עומק התכלת" מוזיאון ארצות המקרא ירושלים, 2018