צדיק אחד. בסדום.
"וּכְמוֹ הַשַּׁחַר עָלָה וַיָּאִיצוּ הַמַּלְאָכִים בְּלוֹט לֵאמֹר קוּם קַח אֶת אִשְׁתְּךָ וְאֶת שְׁתֵּי בְנֹתֶיךָ הַנִּמְצָאֹת פֶּן תִּסָּפֶה בַּעֲו‍ֹן הָעִיר". (פסוק טו)

תמונה של אדם (כנראה אוגוסט לנדמסר) נמנע מלהצדיע במועל היד הנאצי האופייני, בזמן אירוע של המפלגה הנאצית בשנת 1936. צלם לא ידוע. מתוך ויקישיתוף

ביטוי זה מתאר אדם טוב יחיד בין רשעים. אך עולה שאלה האם צדיקותו של לוט היא יחסית בלבד להתנהגותם של אנשי סדום, או אולי הוא היה צדיק באופן מוחלט, ללא השוואה. שאלה דומה שאלנו לגבי נח, שעליו נאמר כי היה צדיק בדורותיו, אמירה שאפשר להבינה בשני אופנים. בימי שניהם העניש האֵל את בני האדם האחרים במים ואחר כך באש, והצדיקים באופן המוחלט או היחסי – שרדו.

  • מה דעתכם, האם אפילו אדם "רגיל" יכול להיחשב צדיק בתקופה של רשעות מוחלטת? ואולי להפך, האם קשה במיוחד להישאר צדיק בין רשעים רבים?