בימי קדם, "צרעת" הייתה שם כולל למחלות עור. עדויות על קיומן של מחלות עור בימי קדם הגיעו מכל העולם – הודו, מצרים, אירופה ואף כנען. בימי קדם ובימי הביניים היו מבודדים את החולים במחלות עור בבתי חולים מיוחדים, ואפילו באיים נפרדים, כדי למנוע הדבקה.
צרעת
"וְהֶעָנָן סָר מֵעַל הָאֹהֶל וְהִנֵּה מִרְיָם מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג, וַיִּפֶן אַהֲרֹן אֶל מִרְיָם וְהִנֵּה מְצֹרָעַת." (פסוק י)
להמשך קריאה
מחלת הצרעת מופיעה בתנ"ך כמה פעמים – גם בסיפורים וגם בקובצי החוקים.
לפי סיפורי המקרא, על פי רוב חלו בצרעת אנשים שהתנהגותם החברתית הייתה בעייתית וכללה שחצנות, רכילות ולשון הרע.
לפי המפורט בחוק המקראי (בספר "ויקרא"), אין הליך רפואי להתמודדות עם המחלה. את החולה בצרעת יש לבודד מהמחנה ולחכות עד שהמחלה תעבור.
מחלת הצרעת המוכרת בעת המודרנית זוהתה בטעות עם הצרעת המקראית. השם המקובל למחלה כיום הוא "מחלת הנסן", על שם הרופא הנורווגי שגילה את החיידק מחולל המחלה. הצרעת המתוארת במקרא היא למעשה מחלת עור מידבקת שאינה מתאימה למחלת הנסן.
- מה בהסבר שקראתם על מחלת הצרעת, מזכיר לכם את הסיבה שמצוינת במקרא לכך שמרים חלתה בצרעת?
- על פי המסופר בפרק, האם נהגו במרים לפי החוק המקראי?
- מהו המעשה יוצא הדופן שעשה העם עבור מרים?