שופר. צילום: Photo266/shutterstock.com
השופר הוא אחד מכלי הנגינה הקדומים ביותר. האדם הקדמון היה תוקע בקרן החיה כדי להכניע בקולה המאיים את אויביו ואת בעלי החיים, ואפילו האמין שהוא מכניע כך את איתני הטבע ואת האלים. במקרא השימוש בתקיעה בשופר היה בעיקר בתחום הצבאי – הצליל שימש כאזעקה, כבשורת ניצחון, כאות להפסקת קרב, כאות להכרזת מרד ועוד. אך בפרק יט, במעמד הר סיני, יש לצליל השופר משמעות טקסית.