בני ישראל עבדים במצרים. משה מבטיח להם כל כך הרבה דברים טובים… חירות, ארץ משלהם – פורייה וטובה, אבל הם לא פנויים להקשיב לו!
קוצר רוח
"וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה". (ו, ט)
- לפי הפסוק, מדוע בני ישראל לא מקשיבים למשה? מדוע מכנים את המצב הזה "קוצר רוח"? אולי כי המצב מזכיר את החוויה הפיזית של התחושה שאין אוויר לנשימה. ואולי…? אתם מוזמנים להציע עוד הסברים.
- חשבו אתם על מצבים שבהם בגלל "קוצר רוח" אינכם מצליחים להקשיב…
- חשבו על מצבים שבהם מישהו לא פנוי להקשיב לכם, אפילו כשיש לכם משהו חשוב להגיד לו.