קניין בעולם העתיק
"וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת, אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר." (פסוק טז)

חוזה מכירת בית שומרי, האלף השלישי לפנה"ס. צילום: Marie-Lan Nguyen, מאוסף מוזיאון הלובר, מתוך ויקישיתוף

 

בסיפור קניית מערת המכפלה מתוארת באופן מפורט העִסקה שעשה אברהם עם עפרון החתי. נראה כי לַמְספר היה חשוב להעביר את המסר שהעסקה בוצעה על פי כללי המשפט הנהוגים, וזאת כדי לתת תוקף לקניית מערת המכפלה, מקום קבורתם של אבות האומה.

להמשך קריאה

ואכן, בתעודות מֶכֶר מהמזרח הקדום אנו מוצאים מבנה דומה למבנה המופיע לפנינו, המציג דו-שיח בין הקונה למוכר.
בנוסחי התעודות מופיעים חמישה שלבים:
1. הצעת מחיר על ידי המוכר;
2. הסכמת הקונה;
3. שקילת הכסף;
4. הודעה פומבית על העברת הבעלות על הנכס, הכוללת תיאור מפורט של הנכס;
5. ציון העדים לעִסקה.

  • מִצאו בסיפור קניית מערת המכפלה את תיאור כל אחד מן השלבים המופיעים בתעודות העתיקות.