הָרוֹעֶה מוֹבִיל אֶת עֶדְרֵי הַצֹאן וְהַבָּקָר לַמִרְעֶה – שָׂדֶה שֶׁיֵשׁ בּוֹ עֵשֶׂב.
רועה צאן
"וַיְהִי הֶבֶל רֹעֵה צֹאן…" (פסוק ב)
להמשך קריאה
הָרוֹעֶה דוֹאֵג לָעֵדֶר שֶׁלוֹ – לְמָזוֹן, לְמַיִם וּלְמַחֲסֶה, וְגַם מֵגֵן עַל הָעֵדֶר מֵחַיוֹת טֶרֶף, מִפִּגְעֵי טֶבַע וּמִשׁוֹדְדִים. גַם בַּמִקְרָא וְגַם בַּמִזְרָח הַקָדוּם מְסוּפָּר עַל מַנְהִיגִים שֶׁהָיוּ רוֹעִים אוֹ שֶׁקִיבְּלוּ אֶת הַכִּינוּי "רוֹעֶה". כָּךְ נֶאֱמַר עַל דָוִד הַמֶלֶךְ, עַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ וְגַם עַל חֲמוּרָבִּי מֶלֶךְ בָּבֶל, שֶׁנִקְרָא בַּפְּתִיחָה לְסֵפֶר הַחוּקִים שֶׁלוֹ: "הָרוֹעֶה הַנֶאֱמָן".
-
הִתְבּוֹנְנוּ בָּרוֹעֶה שֶׁבַּצִיוּר – אֵילוּ תְכוּנוֹת שֶׁנִדְרָשׁוֹת מֵרוֹעֵה צֹאן אֶפְשָׁר לִרְאוֹת בַּצִיוּר?
-
אֵיךְ אַתֶם מְדַמְיְינִים אֶת דְמוּתוֹ שֶׁל הֶבֶל הָרוֹעֶה?