שמואל, השומע את הקול, בטוח כי הקורא הוא עלי הזקוק לו. "וַיָּרָץ אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר הִנְנִי כִּי קָרָאתָ לִּי" (פסוק ה), אך עלי, שלא קרא לו, שולח אותו חזרה למיטתו.
הקול חוזר וקורא ושמואל שב ומתייצב לפני עלי. רק בפעם השלישית מבין עלי "כִּי ה' קֹרֵא לַנָּעַר" (פסוק ח), והוא מורה לו: "לֵךְ שְׁכָב. וְהָיָה אִם יִקְרָא אֵלֶיךָ, וְאָמַרְתָּ: דַּבֵּר ה' כִּי שֹׁמֵעַ עַבְדֶּךָ" (פסוק ט).
סמוי:
שמואל זוכה להתגלות ולנבואה, שלמרבה הכאב היא נבואת הפורענות על בית עלי. בבוקר קורא עלי לנער: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל בְּנִי וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (פסוק טז), ומשְׁביע אותו להשמיע לו את הנבואה הקשה במלואה. "וַיַּגֶּד לוֹ שְׁמוּאֵל אֶת כָּל הַדְּבָרִים וְלֹא כִחֵד מִמֶּנּוּ" (פסוק יח).
ומאז – "וַיֹּסֶף ה' לְהֵרָאֹה בְשִׁלֹה" (פסוק כא). יש נביא בישראל. שמואל.