בַּתוֹרָה יֵשׁ לַכִּיוּוּנִים הָאֵלֶה שֵׁמוֹת אֲחֵרִים. בַּתְקוּפָה הַקְדוּמָה הַכִּיוּוּן הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָיָה מִזְרָח, מִפְּנֵי שֶׁהַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת וּמְאִירָה מִמִזְרָח. כְּשֶׁהָאָדָם פּוֹנֶה לְכִיוּוּן מִזְרָח,  הוּא מַפְנֶה אֶת פָּנָיו קָדִימָה, אֶל הַשֶׁמֶשׁ. לָכֵן לַכִּיוּוּן הַזֶה קָרְאוּ "קֶדֶם" (מִילָה שֶׁדוֹמָה לַמִילָה "קָדִימָה"). אֶת הַמַעֲרָב מְכַנִים בְּמִקְרָא "יָם", כִּי שָׁם נִמְצָא הַיָם הַתִיכוֹן. לַדָרוֹם קוֹרְאִים "תֵימָן", כִּי תֵימָן נִמְצֵאת מִדָרוֹם לָאָרֶץ יִשְׂרָאֵל. לִפְעָמִים קָרְאוּ לַדָרוֹם גַם "נֶגֶב", מִפְּנֵי שֶׁהַנֶגֶב נִמְצָא בִּדְרוֹם הָאָרֶץ. לְכִיוּוּן צָפוֹן קָרְאוּ פָּשׁוּט "צָפוֹן". כְּשֶׂה' מַבְטִיחַ לְאַבְרָהָם אֶת אֶרְץ יִשְׂרָאֵל, הוּא מַזְכִּיר אֶת כָּל כִּיוּוּנִי הָרוּחוֹת כְּדֵי לְהַדְגִישׁ שֶׁכָּל הָאָרֶץ תִהְיֶה שֶׁל אַבְרָהָם וְצֶאֱצָאָיו. (בראשית עם ביאורים וציורים, 2014. © כל הזכויות שמורות למטח)