
גריט ווילמס הורסט, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Dulwich Picture Gallery, מתוך ויקישיתוף
יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר.
גריט ווילמס הורסט, "יצחק מברך את יעקב", 1638, שמן על בד. מאוסף Dulwich Picture Gallery, מתוך ויקישיתוף
יעקב מגיע לאביו בעצת אימו כדי לזכות בברכה. יצחק מרגיש שמשהו לא בסדר.
הידיים הלובשות את עורות גדיי העיזים גורמות לו להרגיש שהוא נוגע בידיו של עֵשׂו, אבל הקול שהוא שומע הוא קולו של יעקב. דברי יצחק הפכו לביטוי שמשמעו הטעיה או סתירה: הדברים נעשים על ידי גורם אחד, אבל עומד מאחוריהם גורם אחר.