שְׁמַע אֲדֹ-נָי, יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ יִשְׂרָאֵל אֶחָד
וְאָהַבְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ
בְּכָל לְבָבְךָ
וּבְכָל נַפְשְׁךָ
וּבְכָל מְאֹדֶךָ
וְהָיוּ הַבָּנִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נֶהֱרָגִים עָלֶיךָ כָּל הַיּוֹם
עַל לְבָבְךָ
וְשִׁנַּנְתָּם בִּרְקִיעֶיךָ
וְדִבַּרְתָּ בָּם:
בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ
וּבְלֶכְתְּךָ בַּדֶּרֶךְ
וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ
וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל
יָדֶךָ (סְפָרוֹת כְּחֻלּוֹת זַרְחָנִיּוֹת) וְהָיוּ לְטֹטָפוֹת בֵּין
עֵינֶיךָ (כְּמוֹ פְּגִיעַת הַצַּלָּפִים)
וּכְתַבְתָּם (בְּדָם) עַל-מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ
וּבִשְׁעָרֶיךָ.