"וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ…" (קהלת א, ה).
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא: לָמָּה כָּתוּב כָּךְ? הַאִם אֲנַחְנוּ לֹא יוֹדְעִים שֶׁזָּרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ?
אֶלָא עַד שֶׁלֹא יַשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל צַדִּיק אֶחָד, הוּא לֹא מַזְרִיחַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל צַדִּיק חֲבֵרוֹ… עַד שֶׁלֹא הִשְׁקִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל שָׂרָה, הוּא לֹא הִזְרִיחַ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁל רִבְקָה.

(עיבוד. על פי: מדרש בראשית רבה, פרשה נח, פסקה ב)