הֵי! הוֹ! הַבִּיטוּ נָא! זָרַח וְצַלְמוּנָע! שִׁירָה שֶׁל הַיוֹצֶרֶת הַיִשְׂרְאֵלִית נָעֳמִי שֶׁמֶר מְסַפֵּר עַל שְׁנֵי צַלָמֵי רְחוֹב שֶׁהוֹלְכִים וְ… מְצַלְמִים. הַאֲזִינוּ לַשִׁיר. "לְצַלֵם" זֶה לִתְפּוֹס בְּ"מַצְלֵמָה" דְמוּת שֶׁל חֵפֶץ אוֹ אָדָם. וּ"בְצֶלֶם" הִיא הַמִילָה הַמְתָאֶרֶת אֶת בְּרִיאַת הָאָדָם בְּיַחַס לָאֱלוֹהִים – שֶׁאֵין לוֹ דְמוּת וְהוּא בִּלְתִי נִרְאֶה.