אַבְרָם הַקָטָן גָדַל לְבַדוֹ בַּמְעָרָה, בְּלִי אַבָּא וּבְלִי אִמָא – רַק הוּא, הַקִירוֹת וְהַחוֹשֶׁךְ. כְּשֶׁגָדַל וְיָצָא מִן הַמְעָרָה, הִסְתַכֵּל כֹּה וָכֹה וְשָׁאַל אֶת עַצְמוֹ: "מִי יָצַר אֶת הַשָׁמַיִים, אֶת הָאֶרֶץ וְאוֹתִי?" אַבְרָם הִבִּיט אֶל הַשָׁמַיִם, רָאָה אֶת הַשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת בָּהֶם בִּמְלוֹא תִפְאַרְתָה, חָשׁ אֶת חוּמָה הַיוֹקֵד וְאָמַר לְעַצְמוֹ: "הַשֶׁמֶשׁ הִיא שֶׁיָצְרָה אוֹתִי." כָּל הַיוֹם כּוּלוֹ הִתְפַּלֵל אַבְרָם לַשֶׁמֶשׁ, עַד שֶׁזוֹ שָׁקְעָה בַּמַעֲרָב, וּבַמִזְרָח עָלָה הַיָרֵחַ. רָאָה אַבְרָם אֶת הַיָרֵחַ הַגָדוֹל וְאֶת הַכּוֹכָבִים סְבִיבוֹ, מִיָד חָשַׁב בְּלִבּוֹ: הַיָרֵחַ סִילֵק אֶת הַשֶׁמֶשׁ, הַיָרֵחַ זוֹרֵחַ וּמֵאִיר אֶת הַחוֹשֶׁךְ, וְכָל הַכּוֹכָבִים הַקְטַנְטַנִים הֵם שָׂרָיו עֲבָדָיו! אָמַר אַבְרָם לְעַצְמוֹ: "הַיָרֵחַ הוּא שֶׁיָצַר אוֹתִי." עָמַד וְהִתְפַּלֵל לַיָרֵחַ – הִתְפַּלֵל עַד שֶׁנִרְדַם. הִגִיעַ הַבּוֹקֶר וְשׁוּב, שֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת! חָשַׁב אַבְרָם בְּלִבּוֹ: "לַשֶׁמֶשׁ וְלַיָרֵחַ יֵשׁ אָדוֹן. הָאָדוֹן הוּא הַמַחְלִיט מָתַי יַעֲלֶה כָּל אֶחָד מֵהֵם וּמָתַי יִסְתַלֵק. הָאָדוֹן הַזֶה יָצַר אוֹתָם, אוֹתִי וְאֶת כָּל הָעוֹלָם." עָמַד וְהִתְפַּלֵל לָאָדוֹן. (שהם סמיט, האגדות שלנו. כל הזכויות שמורות למחברת ולהוצאה).