קריאל גרדוש, שכינויו היה ״דוש״, היה מאייר וקריקטוריסט מוכר שנהג לפרסם את יצירותיו בעיתונים מדי יום. יצירתו רוויה בהומור ובביקורת על החברה הישראלית. הקריקטורה המובאת לפניכם פורסמה בשנת 1959, והיא מתארת את השחיתות השלטונית שפשטה, לדעת דוש, בחברה הישראלית.

בתנ״ך אין כמובן קריקטורות או איורים בכלל, אולם הוא משתמש בלשון ציורית כדי לתאר את המציאות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך בפרק כא היא פסוק טז: ״וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלִַם פֶּה לָפֶה״. על פי המסופר בפסוק זה, מנשה שפך את דמם של מי שהתנגדו לדרכו הדתית והפוליטית ופעל בשחיתות שלטונית.