לידת בן – מדלית ארד (עיצוב: דרור בן דרור, נתן קרפ, 1982). באדיבות החברה הישראלית למדליות ולמטבעות
אלוהים נענה לתפילת חנה, והילד שרצתה כל חייה נולד לה. אבל נֶדֶר הוא נֶדֶר, ועכשיו היא נאלצת להיפרד מהילד…
אל הנער הזה התפללתי
"אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי, וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַה' כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַה'; וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַה'." (פסוקים כז-כח)
להמשך קריאה
בתפילתה נדרה חנה שאם ייוולד לה בן, היא תגדל אותו כנזיר ותמסור אותו לעלי הכהן והוא יעבוד את אלוהים כל חייו.
כשלבסוף נולד לה הילד היא קראה לו "שמואל", לדבריה משום ששאלה אותו (קיבלה אותו בהשאלה) מאלוהים. ה' נתן לחנה את הילד לזמן קצוב, כי למעשה הוא יועד לעבודת אלוהים על פי ההסכם שערכה בליבה עם ה'. חנה מוסרת את בנה לעלי במשכן שילה, ובעצם משאילה את הבן ששאלה.
- כיצד אפשר להבין את הרצון העז של חנה בבן לצד מסירתו לעלי?
- כיצד משתמשים היום בביטוי "אל הנער הזה התפללתי"? חפשו בגוגל את פירוש הביטוי (רמז – שימו לב לפרטים).