אני יוסף אחיכם
וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. (פסוק ד)

רמברנדט, יוסף ואחיו, מאוסף מוזיאון הלובר

הַצַיָיר הַהוֹלַנְדִי רַמְבֶּרְנֵדְט, בֶּן הַמֵאָה הַ־17, נֶחֱשָׁב לְאַחַד הָאוֹמָנִים הַגְדוֹלִים בַּהִיסְטוֹרְיָה. הַיְצִירוֹת שֶׁלוֹ עָסְקוּ בְּמִגְוָון רָחָב שֶׁל נוֹשְׂאִים – הִיסְטוֹרִיִים, תָנָ"כִיִים, דְיוּקְנָאוֹת (פָּנִים שֶׁל אֲנָשִׁים), טֶבַע וְנוֹף. רַמְבְּרַנְדְט הָיָה נוֹצְרִי, אַךְ נִמְשַׁךְ לַעֲסוֹק בִּיצִירוֹתָיו בִּיהוּדִים, בַּיַהֲדוּת וּבְסִיפּוּרֵי הַתָנָ"ךְ. בָּרִישׁוּם אָנוּ רוֹאִים אֶת יוֹסֵף מְדַבֵּר אֶל אֶחָיו וּמִזְדַהֶה בִּפְנֵיהֶם. יוֹסֵף עוֹמֵד בַּמֶרְכָּז, אוֹר בּוֹהֵק מֵאִיר אוֹתוֹ וְאֶת הָאָח הַצָעִיר בִּנְיָמִין. שְׁאָר הָאַחִים נִמְצָאִים בַּצְלָלִים, וְנִרְאֶה שֶׁהֵם מוּפְתָעִים וּמְבוֹהָלִים.

  • אִילוּ הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף בּוּעַת דִיבּוּר אוֹ בּוּעַת מַחְשָׁבָה לְיוֹסֵף – מָה הֱיִיתֶם כּוֹתְבִים בָּה?
  • אִילוּ הֱיִיתֶם יְכוֹלִים לְהוֹסִיף בּוּעַת דִיבּוּר אוֹ בּוּעַת מַחְשָׁבָה לְאַחַד הָאַחִים – מָה הֱיִיתֶם כּוֹתְבִים בָּהּ?