אפריון
"אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן."
(ג, ט)

מהמיטות של תות-ענח'-אמון, מלך מצרים. קבר תות-ענח'-אמון, המאה ה-14 לפני הספירה, מצרים. מתוך "עולם התנ"ך". כל הזכויות ב"עולם התנ"ך" שייכות לד"ר יהודה עתי.

 

המילה "אפיריון" היא מילה יחידאית במקרא, שנהוג לפרשה: ספה מיטלטלת (נישאת). בארמית ובעברית של המִשְׁנָה קיבלה המילה משמעות של מיטה, ובכלל זה מיטת כלולות בעלת חופה. בהקשר של פסוק ט לא ברור אם מדובר בחפץ מיטלטל או ברהיט שהיה קבוע במקום אחד.

להמשך קריאה

לבניית האפריון השתמשו בחומרים מובחרים ויקרים, כמו זהב, כסף, עץ ארז וצבע הארגמן. בתקופת המקרא היו מיטות רק למלכים, לשרים ואנשים עשירים, ואילו פשוטי העם נהגו לישון על הרצפה.
על פי סברה אחת, פסוקים ט-יא מתארים את מיטת הכלולות של המלך שלמה, וזהו למעשה שיר שחובר לכבוד חתונתו עם בת מלך נוכרי. השיר מתאר את קבלת הפנים לנסיכה הזרה, שנישאה באפיריון המלכותי שנשלח לכבודה. על פי סברה אחרת, אפשר שהנערה מדמה את מיטת אהובה, המרופדת ירק בסוכת הגן שלהם, לספה מהודרת בארמון המלך.

מבוסס על מיכאל פוקס ויעקב קליין (עורכים), עולם התנ"ך – ספר מגילות – שיר-השירים, 2002, עמ' 40. © הזכויות בעולם התנ"ך שמורות לד"ר יהודה עתי

  • בקטע הקריאה יש שני פירושים למילה "אפריון" בהקשר שבו היא מופיעה בפסוק ט. איזה מן הפירושים משכנע אתכם יותר? הסבירו.