בְּאֵר בַּשָּׂדֶה חֲפָרוּהָ רוֹעִים
וְעֶדְרֵי זָרִים יְעַטְּרוּהָ.
נָדְדוּ, הָלְכוּ בְּעִקְּבֵי הָרִים
רוֹעִים אֲשֶׁר כָּרוּהָ.

אָהּ, אָהּ, אָהּ! נְאוֹת מִדְבָּר…
אָבְלוּ דַּרְכֵי הַצֹּאן.
עָלָה גַּם טָלֶה – מִי יָחֹן?

עֲלֵי בְּאֵר חֲפָרוּהָ רוֹעִים
עֶדְרֵי זָרִים יִצְמָאוּ:
– "עֲלִי בְּאֵר! בְּאֵר עֲלִי!"
תַּעֲנֶה: "מֵימַי נִכְלָאוּ"!

הָהּ הָהּ הָהּ! אֶל הַמִּדְבָּר
נָהֲגוּ זָרִים הַצֹּאן…
בְּאֵר בַּשָּׂדֶה מִי יָחֹן?

אֱלֵי בְּאֵר חֲפָרוּהָ רוֹעִים
מֵהָרִים עֲדָרִים יָשׁוּבוּ.
חָלְשׁוּ עָלוֹת, פּוֹעִים טְלָאִים –
תִּפְעַם בְּאֵר: "הֵי, שָׁבוּ!"

הֵי, הֵי! הָלְאָה מִדְבָּר!
שְׁתוּ, רְווּ, הַצֹּאן!
חָלִיל גַּם שָׂדֶה רֹנּוּ רֹן!