בחברה הפטריארכלית ההתייחסות המשפחתית לפי "בית אב" העניקה לאדם את שמו, את מעמדו ואת מקומו בחברה. העיקרון של שמירת הרכוש בתוך המשפחה שלל, במרבית המקרים, את זכות הירושה מהבנות והדיר אותן מספרי היוחסין.
בית אב
"וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו, וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ."
(פסוק יא)
(פסוק יא)
להמשך קריאה
על פי עיקרון זה הבנים נשארו בבית האב, ירשו את נחלת אביהם ובתום התהליך הממושך של חלוקת הירושה הקימו בית אב חדש על בסיס הנחלה שירשו. הבנות, לעומת זאת, עברו מבית אביהן אל בית הבעל, בדרך כלל בבית החותן. תפקיד הבנות היה לייסד את בית האב החדש באמצעות לידת בנים יורשים שיוכלו להמשיך את השושלת ולשמור על הרכוש במשפחת החותן.
מבוסס על אהובה אשמן, תולדות חוה: בנות, אמהות ונשים נוכריות במקרא, 2008, עמ' 10-9. © משכל.
- על בסיס קטע הקריאה ובהתייחס למעמדה של תמר כאלמנה, הסבירו את המצוקה שבה היא נמצאת.