אי שם באוקיינוס השקט, בין יפן לאוסטרליה, בקרבת אִיֵי מריאנה, מסתתרת התהום העמוקה ביותר בעולם. שמה: "תהום צ'לנג'ר" (Challenger deep). היא נקראת כך על שם משלחת המחקר הראשונה של הצי המלכותי הבריטי, שהפליגה במאה ה-19 על ספינת המחקר צ'לנג'ר כדי לחקור את האוקיינוס.
על פי אומדנים שנערכו באמצעים הטכנולוגיים של היום, רוחבה של התהום כ-1.6 קילומטרים ועומקה 10,984 קילומטרים, רק מעט פחות מ-11 קילומטרים מתחת לגובה פני הים!
איך מבצעים אומדן? נעזרים בסריקות לוויין, במצלמות סונר תת-מימיות וגם… בצוללנים שירדו פנימה אל התהום!
בשנת 1960 ירדו פנימה הצוללנים הראשונים. הם ירדו בתוך "בָּתִיסְקָף" (בתמונה), מעין צוללת קטנה שתוכננה במיוחד כדי להתמודד עם הלחץ הצפוי במצולות ועם הפרשי הטמפרטורות. הצלילה ארכה כ-5 שעות והצוללנים, שהיו רק בתוך הצוללת, שהו שם עוד 20 דקות ואז החלו לעלות, מפני שחששו שהבתיסקף מתחיל להיסדק. הם הגיעו לעומק של 10,916 מטרים. רק לאחר 52 שנה, בשנת 2012, יצא צוללן נוסף למצולות בצוללת חדשנית בשם "דיפסי צ'לנג'ר". הוא הגיע "רק" לעומק של 10,898.4 מטרים, והחליט לעלות משום שנוזלים החלו לחדור לצוללת. הוא סיפר שנחת על משטח רך, ושלא ראה דגים או יצורים חיים גדולים, רק מִינֵי סרטנים קטנים. כך שלמעשה, הצוללנים הראשונים שירדו לעומק הרב ביותר אי פעם, היו בינתיים גם האחרונים שעשו זאת.