בתקופות קדומות האמינו אנשים כי ל"ברכה" ול"קללה" יש כוח של ממש – להביא ברכה או להמיט אסון על אדם או על עם אחר. לדוגמה, במצרים העתיקה, נמצאו "כתבי המְאֵרוֹת" (מְאֵרָה מלשון קללה, בדיוק כמו בפסוק שלנו). מדובר בקערות חרס ובצלמיות פסלים שנועדו לפגוע באנשים אחרים ולהגן על מי שכתב אותם. בכתבי המארות שנמצאו במצרים יש פירוט של קללות שיבואו על תושבי ערים אחרות, אם רק יעזו לפגוע במלך פרעה. מעניין למצוא שם שמות של ערים רבות מצפון למצרים, כמו עכו, ירושלים ואשקלון.