כתוב בפסוק יד: "וְעַתָּה יְראוּ אֶת ה' וְעִבְדוּ אֹתוֹ בְּתָמִים וּבֶאֱמֶת…"
את המילה "תמים" אפשר לפרש בשתי משמעויות:
משהו שלם, ללא פגם
מישהו פתי, נאיבי, שמאמין לכל דבר.
- לדעתכם, איזה ביאור מבין השניים מתאים יותר למילה "תמים" שבפסוק? ואולי שניהם מתאימים? הסבירו את עמדתכם, כמובן בהקשר לפסוק ולסיפור.