"עָשָׂה לְבֵיתוֹ" – דָאַג לְעַצְמוֹ וְלִבְנֵי בֵּיתוֹ, דָאַג לַעֲתִידוֹ וּלְעָתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ. יַעֲקֹב הוּא הַמַנְהִיג הָרִאשׁוֹן בַּהִיסְטוֹרְיָה שֶׁעוֹשֶׂה לְבֵיתוֹ. לְמַעֲשֶׂה, הוּא זֶה שֶׁקָבַע אֶת הַבִּיטוּי כְּשֶׁאָמַר לְלָבָן: "וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי." לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת שֶׁבָּהֶן עָבַד יַעֲקֹב אֵצֶל לָבָן, הוּא רוֹצֶה לַחֲזוֹר לְאַרְצוֹ וְלִדְאוֹג לַעֲתִיד בְּנֵי מִשְׁפַּחְתוֹ.