[…] עד שירד הקדוש ברוך הוא ואמר לו מפני מה אתה בוכה שמא יש לך צער על הקיקיון שלא עמלת בו ולא גידלתו […] ואני לא אחוס על נינוה?

באותה שעה נפל יונה על פניו לפני הקב״ה ואמר לפניו רבונו של עולם, כלום היא לפניך מדת הדין? במדת רחמים תנהיג את עולמך ונאה לך תהלה שכן כתיב לה׳ אלהינו הרחמים והסליחות שנאמר כי אל רחום ה׳ אלהיך [….] כולו תשבחות, כסאך תהלה כבודך תפארה, אשר מעשה ידך נעימים, גופך ישועה, פניך כמאיר כל אור, עיניך מקור כל זוהר, פיך אמת, שפתותיך חיים, אמת חסדך הגדול על שארית נחלתך, שאתה מקדים להם רחמים בכל עת ובכל שעה, אתה מוחל לעונם כדי ליתן עוז וכבוד לשמך שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידום ה׳ אלהי לעולם אודך.

(מדרש יונה)