אליעזר בן-יהודה, 1933 . צילום: לע"מ.
בפרק מסופר כי גדעון ונערו יצאו לרַגל במחנה מדיין, שם שמעו שני מדיינים מדברים ביניהם – מדייני אחד סיפר על חלום שהוא חלם, והאחר פתר אותו. מייד לאחר מכן כתוב כי גדעון שמע את החלום ואת "שברו". כלומר שגדעון שמע גם את פתרון החלום. בפסוקים שבר הוא פתרון.
בעברית של היום משמעות הביטוי שונה. אין הכוונה לחלום ולפתרונו, אלא לחלום, לתקווה, ולהתנפצותו של החלום.
"החלום ושברו – העידן הראשון"
אליעזר בן-יהודה
מתוך פרויקט בן-יהודה
חלום חלמתי.
כשלוש וארבעים שנה עברו למן הרגע הנפלא ההוא בחיי, כשנגלה לפני עיני בפעם הראשונה פתאום החיזיון בליל אפילת הגלות, רק כשלוש וארבעים שנה, עוד לא יובל שלם – הנה אני רואה שברו!
וזה שברו שזכיתי לראות עתה בעיני, זה שברו של אותו החלום, הוא כל-כך נהדר, כל-כך מבהיק בזוהר הוד ויופי, שיש רגעים שהרהורים רעים עולים על דעתי, שמא אין זו מציאות, שמא מה שנדמה לי שברו של החלום אינו בעצמו אלא עוד פעם חלום…
ואולם רגש של הממשות המציאית של הדבר גובר במהרה ומפזר את כל ההרהורים. אם אין הכול חלום, אם כל המאורעות האיומים של ארבע השנים האחרונות שאנו רואים בעינינו אינם גם הם חלום, – אז גם מראה שברו של אותו החלום שחלמתי כמעט לפני יובל שנים, שאנו רואים עתה כולנו, איננו חלום, זה מעשה של מציאות. הדברים שכתב באלפור ללורד רוטשילד בשם ממשלת אנגליה הם ממשיים בממשות מציאית…
לא! זה לא חלום, כי אם שברו של החלום.
מתוך: "החלום ושברו"
