פרק יז בספר במדבר. המרד של קורח ועדתו הפך לאירוע מכונן של ישראל במדבר. כדי שהלקח מהמרד לא יישכח, וכדי להטמיע בעם את בחירת משה ואהרון, נעשות כמה פעולות.
המחתות, הכלים שבהם הוקרבה הקטורת של קורח ועדתו, הפכו לציפוי למזבח.
מה מבטאת הפעולה הזו בעיניכם?
כדי לחזק את המסר – שאהרון ומשה הם הנבחרים, מתרחש אירוע נוסף.
במסגרת האירוע נשיאי המטות הפקידו את מטותיהם באוהל מועד. כל מטה ייצג שבט, ועל כל מטה היה רשום שם נשיא השבט. אלוהים הודיע – האיש שבו בחר אלוהים, מטהו יפרח.
ואכן מטהו של אהרון פרח, ובלשון הכתוב – "וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים".
חשבו על ההבדל בין הנס של קורח ועדתו לנס עם המטות…
חשבו על האווירה שנוצרת בעם אחרי כל אחד מהאירועים…
כפי שסיפרנו, המחתות הפכו ציפוי למזבח וכך נותרו לזיכרון. גם המטה נותר לזיכרון והונח באוהל מועד.
חשבו מקומות בארץ שאתם מכירים שבהם יש דברים שנועדו לזיכרון. אילו דברים הם נועדו להזכיר?
למה לדעתכם דווקא השקד נבחר לפרוח מן המטה? אולי השיר יזכיר לנו את העץ המיוחד הזה…