בפרק יג בספר במדבר מתחילים לראות את סוף המסע אל הלא נודע… אל ארץ ישראל.

חישבו על זה, יש ילדים שנולדו במדבר! הם לא מכירים עולם אחר..

יש אנשים שצועדים שנולדו במצרים ובכלל לא יודעים לאן בעצם הם הולכים.

אז בדיוק בגלל זה, אלוהים אומר למשה לשלוח שליחים, מרגלים, לסיור בארץ ישראל.

המשימה שלהם – לבדוק מי בדיוק יושב בארץ וגם לראות אם בארץ הזו, הלא נודעת, האם יש קרקע פוריה עליה אפשר לגדל גידולים.

מה זה אומר להיות מרגלים…?

במשך 40 יום 12 המרגלים מסתובבים בארץ וכשהם חוזרים, הם מביאים איתם מידע וגם – אשכול ענבים!

הדיווח שלהם הוא גם וגם… הארץ פוריה, ואשכול הענבים הוא הוכחה לכך אבל… יושבי הארץ, הם ענקים, ומפחידים, ומי יודע אם בסוף המסע הארוך הזה יוכלו לכבוש את הארץ ולהתיישב בה. או בלשון המרגלים: "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם…. לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ"

שניים מתוך השניים עשר דווקא אומרים טובה על הארץ – כלב בן יפונה ויהושע בן נון. אנחנו עוד נשמע עליהם…

איך זה יכול להיות שלא כולם אומרים אותו דבר? מה דעתך?

רוצים לשמוע את הסיפור מפי אפרים סידון?