הצרות הקשות ניתכות על ראשו של איוב זו אחר זו, ותגובתו היא: "עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה. ה' נָתַן וַה' לָקָח יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ".
משמעות הביטוי "ה' נתן וה' לקח" – אני משלים עם הגורל שלי משום שהכול בא מאת ה', גם הטוב וגם הרע.
מאחורי ביטוי זה מסתתרת התפיסה שיש מערכת קוסמית של שכר ועונש, ולאדם אין יכולת להבין מדוע קורים הדברים, לכן יש לסמוך על ה' שהוא שופט צדק.
ה' נתן וה' לקח
"וַיֹּאמֶר עָרֹם יָצָאתִי מִבֶּטֶן אִמִּי וְעָרֹם אָשׁוּב שָׁמָּה, ה' נָתַן וַה' לָקָח, יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ."
(א, כא)
(א, כא)
- לעיתים עומד האדם "החילוני" ומתקנא בחברו "הדתי" שאינו מנסה להסביר את האובדן, את האסון, אלא מוצא נחמה בכך שישנה ישות-על שיודעת את הסיבות לדברים ואל לנו לחקור במופלא ממנו.
מה דעתכם – האם קשה יותר לחיות על פי תפיסת העולם הדתית המתוארת, או קל יותר לחיות כך? הציגו את היתרונות ואת החסרונות שבהשלמה כזו עם הגורל.
