פעמיים בקשר לארם ולבני עמון: "אִם תֶּחֱזַק אֲרָם מִמֶּנִּי וְהָיִתָה לִּי לִישׁוּעָה וְאִם בְּנֵי עַמּוֹן יֶחֱזְקוּ מִמְּךָ וְהָלַכְתִּי לְהוֹשִׁיעַ לָךְ" (פסוק יא). ופעמיים בקשר ליואב ולאבישי: "חֲזַק וְנִתְחַזַּק בְּעַד עַמֵּנוּ וּבְעַד עָרֵי אֱלֹהֵינוּ" (פסוק יב). במקרה זה הפועל בא ברציפות – בפעם השנייה בגוף ראשון רבים ("וְנִתְחַזַּק").
כך מתבטאים האחדות והשיתוף בין צבאות יואב ואבישי, לעומת ההפרדה בין צבאות עמון וארם.

מבוסס על שמעון בר-אפרת, מקרא לישראל: פירוש מדעי למקרא: שמואל ב, 1996, עמ' 105. © הוצאת עם עובד