חוזה אֵסַרְחַדוֹן – שבועת אֱמוּנִים של המלכים הכפופים למלך ממדי לשמור אמונים לאשור ולמלכהּ לרגל חילופי מלכים בשלטון, בשנת 672 לפנה"ס. The Trustees of the British Museum © , CC BY-SA 4.0,
ברית היא התחייבות בין שני צדדים. במקרא, בניגוד לבריתות שנמצאו במזרח הקדום שנכרתו בין בני אדם, אנו מוצאים ברית בין אדם לאל.
אך מתברר כי המבנה של הבריתות המופיעות במקרא דומה למבנה של בריתות שנכרתו בעולם העתיק בין מלכים ועמים. נוסף על כך, ממצאים מן המזרח הקדום מעידים כי טקס כריתת הברית כלל ביתור של חיות ומעבר בין בתרי החיות. המשמעות הסמלית של מעשה זה היא התחייבות לברית שהפָרה שלה תגרום לעונש – ביתור גופו של הַמֵפֵר. אנו מוצאים במקרא אזכור של טקס הדומה לברית בין הבתרים, בירמיה פרק לד.
