טווייה ואריגה
"יָדֶיהָ שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר וְכַפֶּיהָ תָּמְכוּ פָלֶךְ."
(פסוק יט)

משקולת פלך. הפלך הוא מכשיר ששימש לטווייה בעת העתיקה. תקופת הברזל. צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

נול משקולות. צילום: ד"ר אורית שמיר, רשות העתיקות

 

אשת החיל מתוארת בשיר כאישה חרוצה, שעוסקת בעיקר במלאכת טוויית החוטים ואריגת הבדים. היא משיגה את חומרי הגלם (צמר ופשתים) להכנת הבדים, טווה חוטים ואורגת בדים, ואחר מוכרת את הסחורה שייצרה. הטווייה והאריגה היו בעת העתיקה מלאכות נשיות מובהקות.

להמשך קריאה

כדי לארוג אריג דרושות לפחות שתי מערכות חוטים: מערכת חוטי השְׁתִי המשמשת בסיס לאריגה וחייבת להיות מתוחה, וחוטי הָעֵרֶב המוכנסים בניצב למערכת המתוחה. כדי לארוג יש צורך במכשיר נול למתיחת חוטי השתי, ובמשקולות למתיחה.

  • חזרו לפסוקים – אילו מהם מתארים שלבים מקדימים למלאכת האריגה, ואילו מהם מתארים את התוצר הסופי?