אַחַת הַתְכוּנוֹת הָעִיקָרִיוֹת שֶׁל יוֹסֵף הִיא שֶׁהַכּוֹל מַצְלִיחַ לוֹ, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד אֶלָא שֶׁהוּא בּוֹרַךְ בְּיוֹפִי נָדִיר: "יְפֵה תֹאַר וִיפֵה מַרְאֶה". יוֹסֵף הוּא הַגֶבֶר הַיָחִיד בַּמִקְרָא שֶׁיוֹפְיוֹ מְתוֹאָר פַּעֲמַיִים בְּרֶצֶף. תֵיאוּר יוֹפְיוֹ הַמַדְהִים שֶׁל יוֹסֵף מִתְחַבֵּר לַכָּתוּב עַל רָחֵל אִימוֹ, שֶׁגַם הִיא הָיְיתָה "יְפַת תֹאַר וִיפַת מַרְאֶה" (בראשית כט, יז).
