כיבוש יריחו – כמו סיפור הבריאה רק הפוך
"וְסַבֹּתֶם אֶת הָעִיר כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַקֵּיף אֶת הָעִיר פַּעַם אֶחָת כֹּה תַעֲשֶׂה שֵׁשֶׁת יָמִים." (פסוק ג)
סיפור קריסתן של חומות יריחו הוא מעין סיפור בבואה, שבו משתקף סיפור הבריאה במהופך:
להמשך קריאה
- במעשה הבריאה קדמו ששה ימי יצירה ליום השביעי, יום המנוחה. בכיבוש יריחו, לעומת זאת, קדמו ששה ימים, שלמעשה לא אירע בהם דבר, ליום השביעי שבו קרסו חומות העיר תחתיהן, והעיר נכבשה.
- מעשה הבריאה מתאר את יצירת הברואים כולם, ואילו בסיפור כיבושה של יריחו מעוצבת השמדה מוחלטת: "וַיַּחֲרִימוּ, אֶת-כָּל-אֲשֶׁר בָּעִיר מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה מִנַּעַר וְעַד-זָקֵן וְעַד שׁוֹר וָשֶׂה וַחֲמוֹר לְפִי-חָרֶב (יהושע ו כא).
- מעשה הבריאה מסתיים בברכה. כיבוש יריחו, לעומת זאת, מסתיים בקללה, שנועדה להנציח את החורבן המוחלט.
- סיפור קריסת חומות יריחו הוא כמו סיפור מראה לסיפור הבריאה בבראשית פרק א. מצאו דמיון בציורים ובסיפורים.