הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" הוא חלק מנימוקי האיסור לכרות עצים במהלך מלחמה, והוא חלק משאלה רטורית: האם עץ השדה הוא כמו אדם, שיכול להתנגד לך?
התשובה הברורה היא: לא! ולכן אל תפגע בעץ לשווא.
היום מקובל להשתמש בביטוי זה דווקא במשמעות הפוכה, כדי להצביע על הדמיון בין האדם לבין העץ.
כי האדם עץ השדה
"כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת, כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר."
(כ, יט)
(כ, יט)
- ציירו את הביטוי "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" .
- המשורר נתן זך כתב: "כי האדם עץ השדה, כמו האדם גם העץ צומח… כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא שואף למעלה…"
האם נתן זך פירש את הביטוי לפי המשמעות התנ"כית או לפי המשמעות המקובלת היום?
