לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב
"...וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת, לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה." (ב, ד)

בניין האו"ם. Steve Cadman at flickr, CC BY-SA 2.0

הפסוק מישעיהו בתרגומו לאנגלית על קיר ממול בניין האומות המאוחדות בניו יורק. צילום: Capt. Phœbus, ויקישיתוף

חרב שהוצאה משימוש בעת העתיקה. ראש הממשלה מנחם בגין נתן אותה לנשיא מצרים אנואר סאדאת בעת ביקורו של בגין בקהיר, כדי לסמל את החזון: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים". צילום: לע"מ

 

 

חזון השלום העולמי של ישעיהו, המכונה "חזון אחרית הימים", מתאר מצב שבו כלל העמים מכירים במרכזיותה של ירושלים, ואז גם יתגשם החזון המופלא של שלום שבמהלכו: "כִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתותֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת" – כלי ההרס יוחלפו בכלי בנייה ויצירה.

להמשך קריאה

ומייד לאחר מכן: "לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".
השאיפה לשלום כלל עולמי של ישעיהו (שמופיעה גם אצל מיכה הנביא), שנשמעה כבר לפני כ-2,700 שנה, הוטבעה גם סמוך לשערי בניין האו"ם בניו יורק.
ישעיהו דורש לעשות סייג למלחמות – לא רק להפסיק לצאת אליהן, אלא להפסיק להתכונן אליהן. הלוואי.

  • בעת העתיקה נהגו למחזר את הברזל (חומר גלם יקר) ולהשתמש בו שוב. כיצד מחזור החומר והפיכתו לכלי אחר תורם לתיאור תמונת השלום?
  • ספרו על ארגון ישראלי/עולמי שמקיים במעשיו את חזונו של ישעיהו.