בְּוַדָּאוּת פִּתְאוֹמִית, כִּי לוּ מַתִּי,
אֲפִלּוּ לֹא הָיָה עוֹצֵר.
בְּסַרְבָנוּתָם שֶׁל עֲנָוִים.
בְּאֹזֶן כְּרוּיָה לְקוֹלוֹת הַמִּרְדָּף.
הֲלוּמַת דּוּמִיָּה, בְּתִקְוָה שֶׁהָאֵל יַחֲזֹר בּוֹ.
שְׁתֵּי בְּנוֹתֵינוּ נֶעֶלְמוּ מֵעֵבֶר לָרֶכֶס.
חַשְׁתִּי בְּקִרְבִּי זִקְנָה. רִחוּק.
רֵיקוּת נְדוּדִים. תַּרְדֵּמָה.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּהַנִּיחִי אֶת צְרוֹר חֲפָצַי.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בַּחֲרָדָה לְאָן אֶצְעַד.
עַל הַשְּׁבִיל הוֹפִיעוּ נְחָשִׁים,
עַכְבִישִׁים, עַכְבְּרֵי-שָׂדֶה וְגוֹזְלֵי בַּז.
כְּבָר לֹא טוֹבִים וְלֹא רָעִים – פָּשׁוּט כָּל מַה שֶּׁחַי
זָחַל וְדִלֵּג בַּמְּהוּמָה הַמְּשֻׁתֶּפֶת.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מֵחֲמַת בְּדִידוּת.
מִבּוּשָׁה שֶׁאֲנִי נִמְלֶטֶת בִּגְנֵבָה.
מֵרָצוֹן לִצְעֹק, לָשׁוּב. רַק אָז, כְּשֶׁרוּחַ קָם,
הִתִּיר שְׂעָרִי וְהֵנִיף שִׂמְלָתִי.
דִּמִּיתִי שֶׁרוֹאִים זֹאת מֵחוֹמוֹת סְדוֹם
וּפוֹרְצִים בִּצְחוֹק רָם, פַּעַם וְעוֹד פַּעַם.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר בְּזַעַם.
לְהַשְׂבִּיעַ עַצְמִי בְּאָבְדָּנָם הַגָּדוֹל.
הִבַּטְתִּי לְאָחוֹר מִכָּל הַסִּבּוֹת שֶׁצֻּיְּנוּ לְעֵיל.
הִבַּטְתִּי שֶׁלֹּא מֵרְצוֹנִי.
זֶה רַק הַסֶּלַע פָּנָה אָחוֹר, נוֹהֵם מִתַּחְתַּי.
הַנָּקִיק קָטַע לְפֶתַע אֶת דַּרְכִּי.
עַל שְׂפַת הַצּוּק דִּדָּה אוֹגֵר, זָקוּף עַל כַּפּוֹתָיו הַזְּעִירוֹת.
שְׁנֵינוּ הִבַּטְנוּ אָז לְאָחוֹר.
לֹא, לֹא, אֲנִי רַצְתִּי הָלְאָה,
זָחַלְתִּי, נָסַקְתִּי,
עַד שֶׁחֲשֵׁכָה צָנְחָה מִשָּׁמַיִם
וְעִמָּהּ חָצָץ חַם וְצִפֳּרִים מֵתוֹת.
מִקֹּצֶר נְשִׁימָה סָבַבְתִּי סְחוֹר-סְחוֹר.
אִלּוּ רָאוּנִי, וַדַּאי הָיוּ חוֹשְׁבִים שֶׁאֲנִי רוֹקֶדֶת.
לֹא מִן הַנִּמְנָע שֶׁעֵינַי הָיוּ פְּקוּחוֹת.
אֶפְשָׁר שֶׁנָּפַלְתִּי וּפָנַי אֶל הָעִיר.

ויסלבה שימבורסקה, "אשת לוט", תרגום לעברית, רפי וייכרט, מתוך הספר "בשבח החלומות", הוצאת קשב לשירה, 2004. © כל הזכויות שמורות למחברת ולמתרגם.